Vayedaber

Simple Havroutah

Kritouth

Daf 20a

מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

Traduction

Rav Oshaya raises an objection from the mishna to Shmuel’s opinion that all agree that one who acts unawares on Shabbat is exempt: Rabbi Shimon Shezuri and Rabbi Shimon say: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua did not disagree with regard to a case involving a matter where his lack of knowledge involves items from one category, as in that case they both agree he is liable. Rather, they disagree with regard to a case involving a matter where his lack of knowledge involves items from two categories, as in that case Rabbi Eliezer deems him liable to bring a sin offering, and Rabbi Yehoshua deems him exempt.

וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי קָאָמַר דִּפְלִיגִי? בְּנִתְכַּוֵּין לְלַקֵּט עֲנָבִים וְלִקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִקֵּט לְבָנוֹת – עֲנָבִים וּתְאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת, מַאי נִיהוּ? שְׁנֵי שֵׁמוֹת? הַיְינוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי! רַבִּי יְהוּדָה מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?

Traduction

Rav Oshaya continues: And with regard to Rabbi Yehuda, about what matter is he saying that they disagree? If you say he maintains that they disagree in a case where one intended to pick grapes and he picked figs, or to pick black ones and he picked white ones, that is problematic. Rav Oshaya explains: Grapes and figs, black ones and white ones, what are they? Aren’t they two categories? If so, this is identical to the opinion of Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri, who say that Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree specifically with regard to a mistake involving two categories. If so, what is Rabbi Yehuda coming to teach us?

Rachi non traduit

מאי ניהו ב' שמות. קא סלקא דעתך השתא שחורות ולבנות נמי כשני מינין דמו ואי ר' שמעון ור' שמעון שזורי נמי כרבי יהודה מוקמי פלוגתייהו בנתכוין ללקט את זה ולקט את זה רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן:

Tossefoth non traduit

היינו ר' שמעון ור' שמעון שזורי. דעל כרחיך צריך לומר דהכי פירושו דמילתיה לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שחייב כגון תאנים ותאנים ובאבד מלקט מלבו או לבנות ולבנות ושחורות ושחורות ואבד מלקט מלבו כדפי' לעיל על מה נחלקו על דבר שהוא משני שמות כגון ענבים או תאנים או שחורות ולבנות ואבד מלקט מלבו כדמפרש לעיל טעמייהו דלא מצינו למימר לר' שמעון ור' שמעון שזורי על מה נחלקו על דבר משום שני שמות כגון שלקט תאנים או ענבים ואינו יודע מה לקט דמאי קמשמע לן:

אֶלָּא לָאו מִתְעַסֵּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִתְעַסֵּק חַיָּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי סָבְרִי: מִתְעַסֵּק פָּטוּר?

Traduction

Rav Oshaya concludes: Rather, is it not correct to say that that the difference between them is the halakha concerning one who performs a transgression while acting unawares? As Rabbi Yehuda holds that one who acts unawares when committing a transgression is liable, and Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri hold that one who acts unawares when committing a transgression is exempt. If so, the opinion of Rabbi Yehuda refutes Shmuel’s statement that all agree that one who acts unawares while performing a prohibited labor on Shabbat is exempt.

Rachi non traduit

אלא לאו מתעסק איכא בינייהו. דשמעיה רבי יהודה לרבי שמעון שזורי דאוקי פלוגתא באבד מלקט מלבו אבל במתעסק דברי הכל פטור ואתא איהו למימר אפילו נתכוין ללקט כו' הוי מתעסק הואיל ובאיסור נתעסק פליגי ומחייב רבי אליעזר ואפילו רבי יהושע לא פטר אלא בשני שמות אבל בשם אחד חייב ותמה אני כו' אם כן למה נאמר בה פרט למתעסק בהיתר או במתעסק באב מלאכה ועשה אב מלאכה אחרת:

Tossefoth non traduit

אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר דמתעסק חייב ור' שמעון שזורי ורבי שמעון סברי מתעסק פטור. ורבי שמעון סבר דפלוגתיה דרבי יהושע ורבי אליעזר באבד מלקט מלבו ונתכוין ללקט תאנים ולקט ענבים או שחורות ולקט לבנות דשני מינין הן כדמפרש לעיל טעמייהו אבל במין אחד ובאבד מלקט מלבו לא נחלקו דלכולי עלמא חייב אבל במין אחד דשלא אבד מלקט מלבו כגון שנתכוין ללקט אלו ולקט אחרות פטור משום מתעסק ורבי יהודה אמר אפילו בנתכוין כו' ובשני מינים פלוגתייהו ובשלא אבד מלקט מלבו ומינה דייקינן דוקא בשני מינין אבל בחד מינא לכולי עלמא חייב כדדייק לעיל הש''ס ואמאי הא מתעסק הוא והדרן קושיין לדוכתיה והא דפשיטא ליה להש''ס האי שיטה דלרבי שמעון מתעסק פטור ומוקי פלוגתייהו באבד מלקט מלבו ולרבי יהודה מתעסק חייב ומיירי בשלא אבד דהכי משמע לישנא דמתניתין דר' יהודה מחייב טפי דקאמר ר''ש שזורי ור' שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משום אחד שחייב כלומר דהתם ודאי חייב על מה נחלקו על שני שמות כו' כלומר דהתם איכא מאן דפטר ועל זה השיב ר' יהודה אפילו נתכוין ללקט תאנים כו' פליגי ואיכא מאן דמחייב ועוד מדקאמר תמה אני אם פטר בה רבי יהושע משמע דר' יהודה מחייב טפי:

לָא, מִתְעַסֵּק – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי סָבַר: שָׁכַח מְלַקֵּט מִלִּבּוֹ. בְּשֵׁם אֶחָד – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב,

Traduction

The Gemara answers: No, this is not a refutation. In fact, everyone agrees that one who acts unawares is exempt. The difference between the opinions involves a case where the picker lost his train of thought. He initially intended to pick one item, then he forgot and thought that he wanted a different item, and subsequently he unwittingly picked the item he had initially intended to pick. And here it is with regard to this matter that they disagree: As Rabbi Shimon Shezuri holds that when the picker forgot his initial train of thought and instead thought he wanted a different fruit, and both fruits are of one category, all agree he is liable if he ends up unwittingly picking the fruit he initially intended to pick.

Rachi non traduit

אבד מלקט מלבו בשם אחד. שנתכוין לתאנה זו ושכח כסבור תאנה אחרת הסמוכה לה בעינא והלכה ידו על הראשונה דברי הכל חייב הואיל ולכך נתכוין תחלה ועוד כששכח מחשבתו לא חשב אלא באותו מין עצמו:

כִּי פְּלִיגִי – בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא שְׁנָא בְּשֵׁם אֶחָד וְלָא שְׁנָא בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת – פְּלִיגִי.

Traduction

When do Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree? They disagree with regard to a case involving two categories, i.e., when the picker forgot his initial thought and instead thought he required a fruit of a different category. By contrast, Rabbi Yehuda holds that there is no difference between a case of one category and a case of two categories: In both cases they disagree, as Rabbi Yehoshua rules he is exempt because his action did not follow his current intention. But in a case where one acts fully unawares, all agree he is exempt.

Rachi non traduit

בשני שמות. שנתכוין לתאנים ושכח וכסבור ענבים בעינא והלכה ידו על התאנים:

ורבי יהודה סבר. אפילו בשם אחד פליגי וסבירא ליה דשחורות ולבנות שם אחד הן הואיל והן מין אחד:
(תוספות) מה שאמר במתניתין תמיה אני אם פטר בה ר' יהושע במין אחד שהרי נתקיימה מחשבתו. עד כאן תוספות:

רָבָא אָמַר: לִיקְדֹּם אִיכָּא בֵינַיְיהוּ.

Traduction

The Gemara cites another answer: Rava said that the difference between them is with regard to a case where one intended to perform two transgressions in a specific order and he mistakenly performed the second transgression first. According to Rabbi Shimon and Rabbi Shimon Shezuri, Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree with regard to a situation where one intended to pick two fruits of two different categories and he unwittingly picked them in the reverse order. In such a case Rabbi Yehoshua holds he is exempt. But when he intended to pick two pieces of fruit of the same category and he unwittingly reversed the order, Rabbi Yehoshua agrees he is liable. According to Rabbi Yehuda, whether the case involves one category or two categories, in both instances Rabbi Yehoshua holds that he is exempt.

Rachi non traduit

ליקדם איכא בינייהו. שנתכוין ללקט זו תחלה ואחר כך זו והלכה ידו על האחרונה ר' שמעון ורבי שמעון שזורי סברי אם משם אחד דברי הכל חייב הואיל ושם אחד הן וסוף סוף תרווייהו עבד ולא איכפת לן במקדים המאוחר כי פליגי בשני שמות ר' אליעזר מחייב חטאת הואיל ולשניהן נתכוין ושניהם עשה ולא איכפת לן במקדים המאוחר ורבי יהושע פוטר הואיל ובשעת לקיטת כל אחת ואחת לא לזה הוא מכוין הוה ליה כמתעסק ופטור ורבי יהודה סבר אפילו בשם אחד פליגי אבל תמהני למה פטר הואיל וסוף סוף לשניהן נתכוין אבל במתעסק בעלמא שלא נתכוין אלא לאחת ולא עשאה ועשה את חברתה דכולי עלמא פטור:

וְהָתַנְיָא: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת אֲרוּכּוֹת, וְנִתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת אֶת זוֹ וְכִיבָּה אֶת זוֹ, לְהַדְלִיק אֶת זוֹ וְהִדְלִיק אֶת זוֹ – פָּטוּר. לְהַדְלִיק וּלְכַבּוֹת, וְכִיבָּה וְהִדְלִיק בִּנְשִׁימָה אַחַת – חַיָּיב.

Traduction

With regard to Rava’s explanation, the Gemara cites a baraita that supports the claim that if one intended to perform two prohibited labors in one order and mistakenly reversed the order, he is exempt. And it is taught: If someone had before him two long candles that were lit, and he intended to extinguish this one and instead he extinguished that one, or if he intended to light this one and instead he lit that one, he is exempt. But in a case where he intended to light one and then extinguish the other, and instead he drew a breath and blew the flame from one candle to the other, as he accomplished his intention and extinguished one and lit the other, albeit with one breath, he is liable. This indicates that if he had not performed the two acts simultaneously, but in the reverse order, he is exempt.

Rachi non traduit

והא תניא. סייעתא דחיישינן למוקדם ומאוחר:

להדליק זו. בשגגת שבת או בשגגת מלאכות:

והדליק זו פטור. דהיינו מתעסק לא נתכוין אלא לאחת ולא עשאה ועשה את חברתה:

להדליק ולכבות. כשהיה נר דולק ונר כבוי ונתכוין להדליק זה תחלה ואחר כך לכבות זה וכבה זה ואחר כך הדליק זה:

אם בנשימה אחת. שנפח ומחמת הנפיחה כבה זה והדליקה חייב דליכא למימר הי מוקדם והי מאוחר:

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לָא אִיתְעֲבִד מַחְשַׁבְתֵּיהּ, דְּהָא לְהַדְלִיק מֵעִיקָּרָא בָּעֵי וּלְבַסּוֹף לְכַבּוֹת, וְכִי עֲבַד מַעֲשֶׂה – כִּיבָּה וּבַסּוֹף הִדְלִיק הוּא, וְאֵימָא פָּטוּר, קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּאַקְדּוֹמֵי נָמֵי לָא מַקְדֵּים, אַחוֹרֵי נָמֵי לָא מְאַחַר.

Traduction

With regard to the last ruling, the Gemara asks: Isn’t this obvious? Since he accomplished his act as he had intended, he is clearly liable. The Gemara answers that the ruling is necessary, lest you say: He did not actually perform the labors in accordance with his thought, as he wanted to light one initially and ultimately to extinguish the other, but when he performed the action, it might be considered as though he first extinguished one and ultimately lit the other. And therefore one might say he is exempt. Consequently, the baraita teaches us that although he did not perform the lighting first, as he had intended, nevertheless he also did not perform the lighting after the extinguishing, as they occurred simultaneously. Since his action did not entirely contradict his intention, he is liable.

Rachi non traduit

בשתי נשימות פטור. דלא נעשית כסדר:

לא אתעביד מחשבתיה. דאיכא למימר כבה ואחר כך הדליק:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: חַיָּיב שְׁתַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמַבְעִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי דְּקָא מִיכַּוֵּין לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר – מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּפָטַר? אֶלָּא דְּלָא קָא מִכַּוֵּין לְהַבְעִיר – מַאי טַעְמָא דְּמַאן דִּמְחַיֵּיב תַּרְתֵּי?

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: One who stokes coals on Shabbat is liable to bring a sin offering. Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok: He is liable to bring two sin offerings, because he extinguishes the upper coals that are moved to the bottom, due to lack of oxygen, and he ignites the bottom coals as he moves them to the top. The Gemara asks: What are we dealing with here? If it is a case where he intends to extinguish and kindle, what is the reason of the one who exempts him? Rather, it must be that he does not intend to kindle, but only to extinguish. If so, what is the reason of the one who deems him liable to bring two sin offerings?

Rachi non traduit

החותה. הממלא כלים מצבור הגחלים:

מכבה העליונות. שעכשיו נעשות תחתונות וכבו מחמת המשא של עליונות ומבעיר התחתונות שהיו כבויות מחמת המשא שהיה עליהן וכשהן עכשיו עליונות נתבערות:

מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי. הא לא איכוין לחדא ולגביה מתעסק הוא:

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַבְעִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת, דְּתַנָּא קַמָּא קָסָבַר: מְקַלְקֵל בְּהַבְעָרָה פָּטוּר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אָמַר: חַיָּיב. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנַפָּח שָׁנוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד כָּאן לֹא נִתְגַּלְּתָה טַעְמָהּ שֶׁל הֲלָכָה זוֹ.

Traduction

Rabbi Elazar and Rabbi Ḥanina both say in explanation: The baraita is referring to a case where a blacksmith needed the coals on top and he therefore intended to extinguish the upper coals, and in order to do that he knew he would ignite the bottom ones. The tanna’im disagree with regard to an undesired act of kindling on Shabbat, which is tantamount to a destructive act. As, the first tanna holds that one who produces an undesired or destructive outcome when he performs the labor of kindling is exempt, and Rabbi Eliezer, son of Rabbi Tzadok, says he is liable. And similarly, Rabbi Yoḥanan says: That disagreement was taught with regard to the case of a blacksmith. And Rabbi Yoḥanan says: Until it was taught that the case involves a blacksmith, the reason for this halakha was not revealed.

Rachi non traduit

כדי להבעיר את התחתונות. כלומר להבערת התחתונות לא הוה צריך אלא לכבוי עליונות היתה עיקר כוונתו שהיה נפח וצריך לפחמין נתכוין לכבות עליונות שהיו גסות ואף על פי שידע שיבערו התחתונות נתכוין לכיבוי של אלו על מנת שיתבערו אלו אף על פי שהוא מקלקלם אצלו:

מקלקל בהבערה. כגון דנפח הוא כדאמר רבי יוחנן בנפח שנו דלא ניחא ליה לנפח להבעיר גחלים:

מקלקל בהבערה חייב. דקיי''ל אף על גב דשאר מקלקלים פטורין חובל ומבעיר חייבין:

Tossefoth non traduit

כגון שנתכוון לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונות. כדמפרש רבי יוחנן בנפח שנו ולאו נופח אלא רוצה לומר אותו שעושה הפחמין ביער קרבוני''ר בלע''ז שנבערו העצים ונעשו פחמין ומסיר הפחמין גבוה מן האש ורוצה שיכבו לעשות מהם מלאכתם לעשות מהם ברזל ומשאין הפחמין דקין כי אינו חפץ בהן להתחמם רק שיעשו אפר וזהו קלקול ואינן ראויות לשום דבר והיה רוצה שיתאכלו לגמרי ויהיו אפר וזהו נתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר התחתונות ואותה הבערה של תחתונות אינו חפץ בהם כי אם שיעשו אפר וזהו קלקול לר''א ברבי (יצחק) [צדוק] מיחייב שתים משום כיבוי ומשום הבערה ואף על גב דמקלקל הוא ואף על גב דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה בהא סבירא ליה כר' יהודה דמחייב אף על גב דסבר כרבי שמעון במקלקל דהבערה ולרבנן אינו חייב משום הבערה דמקלקל בהבערה פטור:

אַמֵּי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ:

Traduction

Ami bar Avin and Rav Ḥananya bar Avin both say another explanation:

Rachi non traduit

אמי בר אבין כו' כגון שנתכוין. לכבויי ולהבערה ואפילו הכי אהבערה פטור תנא קמא סבר לה כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת וליכא קרבן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source